כח הנתינה/פרשת תרומה/חומש שמות

ד׳ באדר ה׳תש״פ (פברואר 29, 2020)

״ויקחו לי תרומה מאת כל איש אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי…ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם״. הבורא מבקש שבני ישראל יתנו תרומות לבניית המשכן. מדוע ״ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם״ ולא בתוכו? הכוונה לאור הבורא השוכן בלב המקדש הפנימי של כל אחד ואחד מאיתנו. באמצעות הנתינה האדם בונה ומרחיב את המקדש הפנימי שלו. מעניין כי הבורא מצווה את בני ישראל לבנות את המשכן כשהם במדבר, בדרך לארץ ישראל, ולא כשהם יגיעו לנחלה הקבועה. לומדים מכך שפעולת הנתינה צריכה להיעשות כל הזמן בדרך למטרה (לאו דווקא כשקל לנו). הנתינה והמעשים ה״קטנים״ היום יומיים שלנו (בבית, בעבודה וכו׳) בונים בסופו של דבר מקדש שמשמש כ״צינור״ להעברת השפע האלוקי. ים המלח (ים המוות) הוא מת מכיוון שהוא רק מקבל מים (מים כנרת), ולא מעביר ונותן מים החוצה.

איך זה רלוונטי לנו היום כיוגיסטים?

משמעות המילה יוגה היא חיבור. חיבור לתודעה העליונה, לאלוקים.
היוגה מציעה לנו דרכים שונות לייצר את החיבור הזה. על ידי השקטת תנודות התודעה, ניקוי הסחות הדעת והרעשים, אנחנו יכולים להתחבר מחדש לעצמנו ולסביבה וכך גם לתודעה העליונה.
אנחנו נבראנו עם רצון לקבל לעצמנו. ברוחניות, ההתחברות לתודעה העליונה נעשית על ידי הפיכת הרצון לקבל לעצמנו תענוג לרצון לתת לאחר, להשפיע.
בתרגול היוגה אנחנו מחברים את הגוף שלנו, לנפש, לנשימה, לנשמה, ליחסים שלנו. איננו אמורים לחשוב על תוצאות התרגול, פשוט מתרגלים. דרך אחת לתרגל נתינה ביוגה היא פשוט להתכוונן בתחילת התרגול ולהקדישו למישהו אחר או למטרה טובה.

שבת שלום ומבורך,
עדי

נ.ב. השראה לכתיבה מהספר ״האיש שהצליח לשנות את הסרט״ של רפאל כהן.
נ.ב.ב התמונה מטיול בנחל ערוגות שבים המלח השבוע. מומלץ.

כל הזכויות שמורות לעדי יוגה