לבודד כדי לחבר/פרשת ויקהל-פקודי/חומש שמות

כ״ה באדר ה׳תש״פ (מרץ 21, 2020)

לבודד כדי לחבר/פרשת ויקהל-פקודי/חומש שמות

פרשות ויקהל-פקודי (שתי פרשות שנקראות השבת) מסיימות את חומש שמות ועוסקות בעיקרן בענייני הקמת המשכן (בפנימיות התורה המשכן הוא האדם) ובניית הכלים למשכן. הרבי מלובביץ׳ מסביר ששמות הפרשות האלה הן לכאורה עם משמעות הפוכה. ״ויקהל״: הפירוש הוא להקהיל ולחבר. ״פקודי״: זו ספירה. ובספירה בא לידי ביטוי האינדיבידואל של כל אחד מהמספרים. מעניין לראות שבפרשת ויקהל, התורה מדברת על הפרטים של הכלים של המשכן. לעומת זאת בפרשת פקודי התורה מספרת לנו על הקמת המשכן בכללותו על ידי משה ולא על הפרטים. ממשיך הרבי להסביר שהכח של כל כלל הוא מהפרטים והכח של כל פרט הוא מהכלל. לכן המשכן קדוש כשיש לו את כל הכלים אבל כל כלי לא מקבל את הקדושה שלו הפרטית עד אחרי שכל המשכן בנוי.

איך זה רלוונטי לנו היום כיוגיסטים?

אנחנו נמצאים בתקופה מיוחדת. העולם במצב של חולי. אז מה הפתרון? לבודד או לחבר? הגוף (כמו העולם) יעבוד בצורה מיטבית כשהוא בריא. התרופה הטובה ביותר בזמן מחלה זה לעצור (ולהתבונן). לבודד. לשכב במיטה, להתנתק מהטכנולוגיה, לצום עם מים ולפתוח חריץ קטן בחלון כדי לנשום אוויר צח. ברגע שמתחילים לעשות את זה, הגוף מיד מתחיל לחזור למצבו הטבעי, למצב בריא. מרוב שזה פשוט, זה מאד קשה לעכל לקבל וליישם. רק כח הטבע מרפא את הגוף. אנחנו צריכים לאפשר לכח הטבע לפעול. להתחבר לטבע. לא להפריע לכח הזה לפעול עלינו.
אז למרות שאנחנו תמיד שואפים למצב של ״ויקהל״ (להתאחד כמה שיותר), בתקופה הזאת האחדות באה לידי ביטוי ב ״פקודי״ (להישמע לפקודות ולהנחיות). דווקא כשנישאר בבית אנחנו נראה את האחדות שלנו לכלל. ובזמן שאנחנו נמצאים בבית, לשמור על שמחה כי השמחה היא חלק גדול מהתרופה לקורונה ולכל מחלה.
היוגים וגם היהודים ידעו במשך אלפי שנים איך לנקות ולטהר את הגוף והנפש שלנו. אם נלמד וניישם קצת מאוצר הידע האדיר הזה, הדרך חזרה לבריאות מובטחת.

שבת שלום ומבורך,
עדי

נ.ב. השראה לכתיבה מהדברים של הרב נחמיה וילהלם על הפרשה.

נ.ב.ב. סיימתי בשבת הזאת שנה של כתיבה על כל פרשות התורה. תודה רבה לכל הקוראים בשנה האחרונה. בציפייה לכתוב על זוויות שונות בפרשות גם בשנה הקרובה.

כל הזכויות שמורות לעדי יוגה