מה עיר המקלט שלכם?/פרשת שופטים/חומש דברים

ג׳ באלול ה׳תש״פ (אוגוסט 23, 2020)

בפרשת השבוע עיר מקלט היא מקום שבו נמלט אדם שהרג אחר בשגגה. בעיר המקלט אותו אדם שהרג נחשב מוגן. בעיר המקלט הוא עובר תהליך עד שהוא שוב חוזר אל החברה כאדם אחר. בימינו אנחנו שולחים אנשים לכלא אבל התורה מציעה מודל אחר. הרבי מליובאוויטש למד מפנימיות הפרשה שכל אדם באשר הוא צריך לדאוג שתהיה לו עיר מקלט משלו. מקום לברוח אליו מכל הטעויות ולצאת ממנו אחר כך טוב יותר ושלם יותר. חודש אלול נחשב לעיר מקלט שכזאת, חודש של חשבון נפש. זמן להתכנסות פנימה ולחישוב מסלול מחדש. פרשננו מציינים שגם השבתות והחגים הם ערי מקלט בלוח השנה העברי.

איך זה רלוונטי לנו היום כיוגיסטים?

עיר המקלט שלי היא אימון היוגה. כשאני מחפש תשובה לשאלה שעולה אצלי ושאין לי תשובה אליה אני משתדל להרפות ממנה ולהתכנס. ההתכנסות לכשעצמה על מזרן או בכל פינה שהיא היא כבר צעד גדול לגילוי התשובה. תוך כדי הישיבה או האימון אני פשוט מניח לשאלה ו״מעסיק״ את עצמי בישיבה/אימון. גם תפילה מהלב היא עיר מקלט, אי של שקט באמצע מהומת היום יום. בדרך כלל בסוף הישיבה/אימון/תפילה התשובה או רמז לשאלה מגיעה. לשאלות סבוכות יותר צריך יותר זמן כמו שבת או חג. והריסטארט הגדול מתקיים בחודש אלול שממש ברגעים אלה החל.

אז אני נכנס לעיר המקלט שלי – חודש אלול. מוזמנים להיכנס, להיטען ולצאת.

שבת שלום ומבורך,
עדי

נ.ב. השראה לכתיבה מהדברים של ידידיה מאיר על הפרשה.

כל הזכויות שמורות לעדי יוגה