אבל למה? כדי לפתח את התודעה / פרשת ויצא / חומש בראשית

י׳ בכסלו ה׳תשפ״א (נובמבר 26, 2020)

לפעמים אנחנו שואלים את עצמנו את השאלה. למה? אבל למה? למה בורא עולם עושה לי את זה? הבוס המעצבן הזה… המינוס המתסכל הזה… הפציעה המדאיגה הזאת וכו׳. והתשובה היא לא בגלל שאנחנו אשמים, או שזו הקארמה שלנו אלא כי זהו חלק מהמסע. מסע שממילא אנחנו צריכים לעבור. הרידב״ז (יעקב דוד וילובסקי, למדן ידוע ומחבר ספרי הלכה) כותב שכל אחד צריך להתגלגל להיות גר, יתום, אלמנה, עשיר, עני וכו׳, ושככולנו עוברים את אותם הדברים. כאשר המטרה האולטימטיבית היא לקיים את ״ואהבת לרעך כמוך״. אבל אי אפשר לקיים את ״ואהבת לרעך כמוך״ אם אנחנו לא מבינים את הזולת. הבנת הזולת יכולה לבוא לידי ביטוי רק אם היינו במקום אותו אדם.

בפרשת ויצא יעקב יוצא מבאר שבע בדרכו לחרן. הוא עובר הרבה ייסורים, רבים מהם מתרחשים בעשרים שנותיו בחרן אצל לבן. יעקב לפני חרן ואחרי חרן זה לא אותו אדם. התודעה של יעקב כל הזמן המשיכה להתפתח במהלך המסע שלו. ולפי מה שאפשר להבין, יש משמעות לכל הייסורים האלה. המשמעות היא העמקה בתודעה וחשוב להיות סבלן במסע הזה.

איך זה רלוונטי לנו היום כיוגיסטים?

שנת 2020 היא מאתגרת לחלק גדול מאיתנו. חלקנו לפעמים עצובים. עצב מלשון עיצוב, ההתמודדות עם מה שגורם לנו עצב מעצב אותנו. לדעתי, יש מטרה לכל מה שאנחנו עוברים עכשיו. קשה להבין כעת מה המטרה לבלבול הגדול שפוקד אותנו. דבר אחד ברור לי, שאין דרך שנוכל להיכנס עמוק לתוך נפשנו אלא אם כן כופים עלינו מצב שכזה. אלא אם נתייסר. אנחנו הרי לא נעשה את זה לעצמנו. כדי להיות בהתבוננות עמוקה עלינו להכנס לתהליך מדיטטיבי כל כך עמוק שבו אנו מבטלים את הגוף שלנו ומתעוררים להכרה אלוקית שהיא אנחנו. רוב האנשים לא עושים את זה מיוזמתם ולכן החיים מעבירים אותנו מסע.
כשהחלטתי ב-2005 שאני צריך שינוי בחיים, נרשמתי לקורס מורים ליוגה. החיים שחייתי עד אז הביאו אותי למצב שלא יכולתי להמשיך באותה הדרך וזה מה שדחף אותי לשינוי. כבר במהלך קורס המורים התחלתי ללמד יוגה ובתום הקורס עזבתי את העבודה הקודמת שלי ופתחתי בדרך חדשה בחיים. וכמה אני מברך על כך.

שבת שלום ומבורך,
עדי

נ.ב. השראה מהדברים של הרב אריק נווה על הפרשה.