אהבה בטירוף? / אחרי מות-קדושים / חומש ויקרא

י׳ באייר ה׳תשפ״א (אפריל 22, 2021)

״ואהבת לרעך כמוך אני ה׳״. אחד הפסוקים המפורסמים בתורה. הפסוק מופיע בפרשה שלנו השבוע. רבי עקיבא אמר על הפסוק: זה כלל גדול בתורה. הרמח״ל אמר: ״כמוך״ – כמוך ממש. בעל הסולם (הרב יהודה אשלג) מוסיף שזה לא סתם כלל גדול בתורה אלא שזה ה-כלל ה-גדול של התורה. כל מצוות התורה כלולות בו. וכל מה שאנחנו עושים בחיים זה כדי לקיים את הכלל הזה. רש״י אמר: ״רעך ורע אביך״. הכוונה היא ש״ואהבת לרעך כמוך״ זה לא רק עניין של בן אדם לחברו אלא זה מתקבל כלפי בורא עולם. העניין מלכתחילה הוא שהבורא בכבודו ובעצמו מקיים ״ואהבת לרעך כמוך״ וזאת תכלית הבריאה, שהבורא הוא ״טוב ומיטיב״. בורא עולם מיטיב לנבראיו. ההטבה באה לידי ביטוי באהבה גדולה מאד. אם מתבוננים בפשטות מבינים שכל ״שבילי״ התורה מובילים לאהבה. בפרשת שמיני מסופר על מות בני אהרן, נדב ואביהוא. הם הקריבו אש זרה שלא ציווה אותם הבורא. זה לא היה ממרדנות אלא אהבת הבורא כל כך בערה בהם שהם רצו להוסיף בטוב. ולמעשה זאת היתה אהבה יתרה. התורה מזהירה אותנו מ״לא תוסיף ולא תגרע״.

איך זה רלוונטי לנו היום כיוגיסטים?

אחד הסודות לחיים טובים ומאוזנים הוא דיוק. אם לא נאכל מספיק נהיה חלשים כי לא יהיה לנו מספיק ״דלק״ כדי להפעיל את הגוף שלנו. אם נאכל יתר על המידה גם נהיה חלשים כי הגוף כל הזמן יהיה עסוק בעיכול האוכל וכך לא תהיה לנו מספיק אנרגיה כדי להפעיל את הגוף שלנו בצורה מיטבית. הדיוק חשוב. אהבה שהיא ללא גבולות, בלי ״ברקסים״, אהבה שלא מבוטאת נכון, יכולה להיות הרסנית. בכל תחומי החיים. הפואנטה לדעתי היא שכשהרגש שולט על המחשבה זה לא תמיד בריא. השילוב הנכון בין המחשבה/המודעות לרגש הוא מאד חשוב.זאת אומנות גדולה מאד. ואז האהבה תהיה מודעת (גם אם היא גדולה מאד). תרגול היוגה שלנו זו עבודת קודש. אבל איך אנחנו ניגשים לעבודה הזאת? מגזימים ואז במקרה הגרוע נפצעים? או שמוותרים לעצמנו וכמעט שלא מתרגלים? אני בטוח שלכולנו יש בתוכנו את התשובות לשאלות הללו.

שבת שלום ומבורך,
עדי 🙏

נ.ב. השראה לכתיבה מהדברים של הרב אריק נווה על הפרשה.