איזשהו עשיר השמח בחלקו / פרשת וישלח / חומש בראשית

ט״ז בכסלו ה׳תשפ״א (דצמבר 2, 2020)

בפרשה השבוע יעקב מתכונן למפגש ההיסטורי שלו עם אחיו עשו אחרי שנים רבות של ניתוק ואיבה. יעקב מתכונן למפגש עם דורון, תפילה ומלחמה. בשלב הראשון הוא מנסה לפייס ושולח מתנות (עדרים של בקר, צאן, גמלים, חמורים וכו׳). עם זאת הוא לא מוותר על ההשתדלות הרוחנית ופותח בתפילה לבורא. הוא מודה לבורא על מה שהוא נתן לו עד היום ומבקש על העתיד – ״הצילני נא מיד אחי מיד עשו״. ואז הוא גם מתכונן למלחמה. כשהם נפגשים יעקב מראה לעשו קירבה, חיבה והכנעה. עשו שואל את יעקב: מה פשר כל המתנות ששלחת לי? עשו אומר: ״יש לי רב אחי״. יעקב עונה לו ואומר: ״יש לי כל״. עשו מרגיש שיש לו הרבה אבל אין לו עדיין הכל, עדיין חסר לו. יעקב אומר לו: "יש לי כל". ליעקב לא חסר כלום והוא מציע לעשו את הדורון. אומרים חז״ל שזה ההבדל הגדול בין אדם שחי עם בטחון בבורא עולם לבין אדם שחי רק את עצמו.

איך זה רלוונטי לנו היום כיוגיסטים?

תורות היוגה, היהדות והקבלה עוסקות באגו, בבורא וביחסים עימו. לפי תורת היוגה לאדם יש שני סוגי אגו – אגו כוזב ואגו אמיתי. אגו כוזב זה כיסוי חומרני על האגו האמיתי. כל עוד שהאדם נתון לאגו כוזב, לא יתכן שיהיה באמת מאושר. רק בהיותו פועל בהתאם לאגו האמיתי שלו, יתכן שיהיה מאושר לחלוטין. זאת משום שהוא התחבר לטבע האושר הפנימי שלו (טבע האָנַנְדַה), ליחסיו הנצחיים עם העליון. אדם הנתון לאגו כוזב חושב במושגים מעוותים של "אני" ו"שלי".
האדם, בהגיעו לשלמות בדרך היוגה (וגם בדרך היהדות והקבלה), אינו פועל יותר בעבור הנאה אגואיסטית, הנפרדת מהבורא. בהיותו שקוע כל כולו בבורא, הוא מחובר לאגו האמיתי שלו וזוכה ביחסים הרמוניים עם הבורא, ולכן באושר עליון. רק במנטאליות כזאת, אדם יכול להיות באמת עשיר – כי אושרו הוא פנימי, נובע מיחסיו עם העליון, ולא תלוי באמונות החומריות שלו.
ועל זה נאמר במשנה: ״איזהו עשיר השמח בחלקו״.

שבת שלום ומבורך,
עדי

נ.ב. השראה לכתיבה מהדברים של הרב זמיר כהן על הפרשה והמאמר של גונאותר דאס על הנושא: איזהו עשיר – השמח בחלקו.