הכל צפוי והרשות נתונה/פרשת וילך/חומש דברים

ו׳ בתשרי ה׳תש״פ (אוקטובר 5, 2019)

״הכל צפוי והרשות נתונה״. אם הכל צפוי וקבוע, איך אני יכול לשנות? לא סתם אנחנו מכירים את הביטוי, ״אתה חי בסרט״. ככה אני לפעמים מרגיש את החיים שלי, שאני ממש חי בסרט. ואם לא טוב לי בסרט מסוים, אני יכול לשנות את הסרט של החיים שלי. לא סתם לשנות את הסרט, אלא לשנות/לעבור לסרט יותר טוב. לחיים טובים יותר, מלאים יותר ויצירתיים יותר. פרשת ״וילך״ מכינה אותנו לקראת השינויים הטובים והחיוביים האלה. הפרשה הרי צמודה לראש השנה שהוא ראש השינויים של השנה. הפרשה פותחת ב – ״וילך משה וידבר את הדברים״. הפרשה מדגישה שכדאי לנו לעזוב את המצב הקודם ולצעוד למציאות אחרת (בני ישראל עומדים להיכנס לארץ ישראל) ולשנה חדשה, טובה יותר מהקודמת. העשייה חשובה, וההליכה מצביעה על עשייה.

איך זה רלוונטי לנו היום כיוגיסטים?

אנחנו בסטודיו מדברים הרבה על כך שבלי שינוי, בלי שנשתנה, למעשה אנחנו לא מתרגלים יוגה בצורה נכונה כי קרוב לוודאי שאנחנו לא מתחברים. ויוגה היא הרי חיבור. הכל צפוי אבל…הרשות נתונה. הרשות היא הבחירה שלנו. לאדם זכות הבחירה. האדם שונה בעניין הבחירה מדומם, צומח וחי. לדומם צומח וחי אין יכולת לבחור. למרות שאנחנו מחקים חיות בתרגול שלנו (מתיחת החתול, כלב מביט מטה, קוברה וכו׳), לחיות אין את יכולת הבחירה. אנחנו בוחרים לחקות אותן. הן לא מסוגלות לחקות אותנו. אדם מלשון אדמה (בחומריות, מן האדמה) וגם מלשון אדמה לעליון (ברוחניות, בדמותו של הבורא).
בני אדם (במיוחד יוגיסטים :), יכולים לעשות שינויים, להשתפר, להחליף ״סרט״, להעיז וליזום וללכת (״וילך״) למקום טוב יותר.

חתימה טובה לכולנו.

נ.ב. השראה לכתיבת השורות האלה מהספר של רפאל כהן, האיש שהצליח לשנות את ״הסרט״.