הלו, קוראים לך! / פרשת ויקרא / חומש ויקרא
ו׳ בניסן ה׳תשפ״א (מרץ 19, 2021)
״ויקרא אל משה וידבר ה׳ אליו מאוהל מועד לאמר״. מהמילה הראשונה ומהפסוק הראשון של כל פרשה אפשר לרוב ללמוד על כל הפרשה. פרשת ויקרא היא הפרשה הראשונה של חומש ויקרא. הרבי מלובביץ׳ מסביר: ״בשמה של הפרשה – ויקרא – טמונה הוראה בעבודת האדם: בכל עת ובכל שעה קוראים לך ודורשים ממך: התעלה! לך מחיל אל חיל בעבודתך! שתי משמעויות לקריאה הזאת: לבעל מדרגה גבוהה, זוהי קריאת אתגר: אסור לך להסתפק בהישגיך עד עכשיו, אלא עליך לחתור להישגים נעלים יותר. ואילו למי שמצוי בשפל המדרגה, זו קריאת עידוד: אל לך להתייאש, שכן על אף הכל, תמיד בכוחך להתעלות ממצבך הירוד ולצאת מאפילה לאורה״.
איך זה רלוונטי לנו היום כיוגיסטים?
אני לא זוכר שאי פעם הצטערתי על כך שפרשתי מזרן כדי לתרגל יוגה. גם אם תכננתי לתרגל שעה וחצי והצלחתי לתרגל רק רבע שעה, תמיד שמחתי שעשיתי את התנועה הזאת, לעתים מ- ״אפילה לאורה״ (לפי דברי הרבי מלובביץ'). הגענו לעולם הזה כדי לעמול. בתוך העבודה האינטנסיבית היומיומית אנחנו מחפשים את המנוחה. מנוחת הנפש. תנועה מצד אחד ומנוחה מצד שני. האתגר לבעלי מדרגה גבוהה או בעצם לכל אחד מאיתנו זה כל הזמן להשתפר ולגלות את השלמות שכבר קיימת בנו. שאנחנו למעשה שלמים (רובנו מכוסים בקליפות שלא מאפשרות לנו לגלות את השלמות הזאת). בביצוע של תנוחות יוגה תמיד אבל תמיד יש עוד פרטים שאפשר לדייק ואת התודעה שגם תמיד אפשר להרחיב אל הגוף כולו ולגופים נוספים שעוטפים אותנו. פרשת ויקרא קוראת לנו בקריאה תמידית לעלות מעלה מעלה!
ודבר קטן לסיום. הצדיק רבי דוב בער ממזריץ׳ היה אומר: ״שלושה דברים צריך אדם ללמוד מן הילד: הוא תמיד שמח, לעולם אינו ישב בטל, וכשרוצה משהו – פורץ בבכי עד שמשיגו״.
שבת שלום ומבורך,
עדי
נ.ב. בעזרת השם פתחתי בפרשה הזאת את השנה השלישית בא אני כותב את טור פרשת השבוע והיוגה. תודה רבה לכל הקוראים.
נ.ב.ב. השראה לכתיבה הפעם מהדברים של סיון רהב מאיר על הפרשה.
נ.ב.ב.ב. התמונה צולמה ביישוב צוקים בערבה בשבוע שעבר במסגרת ריטריט קורס מורים ליוגה. קראנו לשמש, אז היא באה.