המבול והמנוחה/פרשת נח/חומש בראשית
ד׳ במרחשוון ה׳תשפ״א (אוקטובר 22, 2020)
לאחר חטאי בני האדם מחליט הבורא להביא מבול על הארץ ומצווה את נח לבנות תיבה שבה ישהו הוא, משפחתו ובעלי החיים במשך תקופת המבול.
השם של הפרשה מבטא תמיד משמעות פנימית: נוח, נוחיות, מנוחה ורגיעה. אבל איך אפשר להתייחס למבול שמחק את כל היקום כאל דבר המצביע על מנוחה ורגיעה? תשובה: מי המבול ניקו וטיהרו את הארץ משליליות. כשנוח יוצא מהתיבה הוא רואה עולם חדש וטוב יותר משידע קודם.
הבורא כורת עם נוח ברית לדורי דורות, כך שבעצם מי המבול הביאו מנוחה לעולם.
איך זה רלוונטי לנו היום כיוגיסטים?
בימים אלה בדיוק בשנה שעברה, ביקרתי את אחי ומשפחתו בלוס אנג׳לס. העולם היה אחר. בלי מסיכות, ריחוק חברתי וכו׳. ה״מבול״ שפקד אותי אז היה שריפות שהשתוללו לא רחוק מהבית של אחי.
נדמה שהשריפות של שנה שעברה הן מבול קטנטן לעומת מה שהעולם חווה היום.
יש הרבה סברות בהקשר לסיבה שבגינה העולם השתתק ומשתנה. הנה שתיים מהן:
- האקולוגיה העולמית – אי אפשר להשחית את הגלובוס ולצפות שלא יהיו לכך השלכות.
- השליליות הגוברת שבתוכנו וביננו כחברה – לפעמים לא כדאי להיכנס לוויכוחים או לכעסים מיותרים. פשוט להישאר ב״תיבת נח״ הפרטית שלנו (כדי לעשות עבודה פנימית חיובית) ולהימנע מ״מבול״ השליליות.
שאלה שאני שואל את עצמי לאחרונה היא האם הגענו למצב עם בעיות כל כך גדולות שכדאי למחוק את המצב הקיים כמעט לגמרי? להתנקות (כמו צום מים ארוך למשך ארבעים יום). ואז לפתוח דף חדש מאשר לנסות להבריא את המצב הקיים?
לסיכום, הפרשה מלמדת אותנו לצאת מהנוחות האישית שלנו, כי דווקא באותם מקומות שקשה לנו ולא נוח לנו – שם בדיוק נמצאת ההזדמנות. ואז אולי נזכה למנוחה. אבל מהי מנוחה? מנוחה זה מצב שאנחנו מפסיקים את הפעילות החיצונית ועל ידי כך הפעילות הפנימית מתגברת. זה בעצם קורה בכל לילה. ריפוי הגוף (והנפש) מתרחש לרוב במנוחה. הלוואי שנזכה!
שבת שלום ומבורך,
עדי
נ.ב. השראה לכתיבה מהדברים של רפאל כהן על הפרשה.