לאט לאט אבל בטוח / פרשת בהעלותך / חומש במדבר

ט״ז בסיון ה׳תשפ״א (מאי 27, 2021)

הפרשה מתחילה: ״וידבר ה׳ אל משה לאמר. דבר אל אהרן ואמרת אליו בהעלותך את הנרות אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות״. זו אינה הפעם הראשונה שהתורה עוסקת בהדלקת המנורה. התורה מזכירה את הנושא בחומש שמות וחומש ויקרא. מדוע יש צורך לחזור על הנושא כל כך הרבה פעמים? הבורא מדגיש שהעלאת הנרות מצריכה עבודה יומיומית איטית והיא זו שמביאה אור לעולם. רש״י כותב: ״שצריך להדליק עד שתהא שלהבת עולה מאליה״. הרבי מלובביץ׳ נשאל מה התפקיד של רבי ותשובתו היתה: "כל יהודי הוא כמו נר. צריך רק להדליק אותו. הרבי נותן את הגפרור, האדם עצמו צריך להדליק בעצמו". פרשנים מסבירים שצריך לקרב את האש אל פתילת המנורה, לא להדליק בכוח אלא להרפות קצת ולתת לפתילה להידלק מאליה.

איך זה רלוונטי לנו היום כיוגיסטים?

אפשר לתרגל יוגה בבית, ואפשר גם במכון ספורט או בסטודיו ליוגה. כדאי אולי לזכור כמה דברים חשובים כשמתרגלים: מה הכוונה הפנימית שלי כשאני מתרגל? עד כמה אני מצליח להתבונן באופן עמוק בתרגול? האם אני קוצר את פירות התרגול על ידי כך שכשאני מסיים את התרגול ופוגש אנשים ובא עימם באינטראקציה אני בגירסה משופרת של עצמי? עבור עצמי ועבור אחרים. הרמב״ם אומר על מצוות צדקה שעדיף לתת כל יום במשך 1000 ימים שקל אחד לצדקה מאשר 1000 שקל בבת אחת. כך לדעתי גם בתרגול שלנו, כדאי לתרגל כל יום כמה שמתאפשר לנו מאשר פעם או פעמיים בשבוע תרגול ארוך (ובכל זאת עדיף לתרגל פעם או פעמיים בשבוע מאשר לא לתרגל בכלל). ההתעלות האישית והרוחנית שלנו היא דווקא בשגרה מבורכת ומדורגת, לאט לאט אבל בטוח. ולסיום, משפט יפה שראיתי אצל נגה ברקאי (מורה בכירה ליוגה): ״כאשר הן נעשות (תרגול תנוחות מתקדמות) מתוך חתירה אל הבנה של הגוף, חיבור ותודעה שקטה, הן דרך לממש דהרנה (ריכוז) ודהיאנה (מדיטציה או התעמקות באוביקט אחד). חשוב לגשת אליהן בהדרגה ובאי-אלימות״.

שבת שלום ומבורך,
עדי 🙏🏻

נ.ב. השראה לכתיבה מהדברים של הרב נחמיה וילהלם והרב חגי לונדין על הפרשה.