מחויבות אישית / פרשת שמיני / חומש ויקרא

כ״ו בניסן ה׳תשפ״א (אפריל 8, 2021)

״ויקחו בני אהרן נדב ואביהוא איש מחתתו ויתנו בהן אש וישימו קטורת ויקריבו לפני ה׳ אש זרה אשר לא צוה אותם״. בפרשתנו, פרשת שמיני, מסופר על היום השמיני בחנוכת המשכן, יום מאושר ביותר. יום שבו השכינה יכולה לחול/לשכון במשכן ולהשפיע על עם ישראל כולו. ודווקא ביום הזה מתחרשת טרגדיה, נדב ואביהוא, בניו של אהרן הכהן מקריבים אש זרה לפני ה׳ ומתים בגלל חטאם. מסבירים חכמינו שלנדב ואביהוא (שהיו צדיקים) היו כוונות טובות, הם הקריבו אש זרה – אש פרטית, בתור צדיקים פרטיים. זה נקרא ״אש זרה״. הרב שמשון רפאל הירש מסביר שהם הלכו אחרי הרגש ולא אחרי השכל. בתפקידם בקודש הם היו אמורים לעשות את מה שמצווה עליהם, ולא ללכת אחרי התרגשות ליבם.

איך זה רלוונטי לנו היום כיוגיסטים?

בכיתה י׳ היה לנו בבית הספר פרויקט מחויבות אישית. אני בחרתי להתנדב במרפאה וטרינרית. השתדלתי לבוא בזמן ולעשות את מה שהוטרינר ביקש ממני לעשות. בתרגול יוגה כמו בתחומים אחרים בחיים חשובה המחויבות שלנו לדבר. לפעמים אחרי שקיבלנו החלטה להתחייב לתרגול עולות בנו מחשבות כמו: ״לא זורם לי״, אני לא מתחבר״, ״מרגיש לי שאני צריך לנוח הבוקר״ וכו׳. זה בדיוק ה"יצר הרע" שמנסה להניא אותנו מלעשות את מה שהתחייבנו לעשות. שמעתי פעם הגדרה יפה למילה – מחויבות: לעשות את הדבר שאמרת שאתה הולך לעשות הרבה אחרי שהרגש לדבר כבר לא קיים.

שבת שלום ומבורך,
עדי

נ.ב. השראה מהדברים של הרב חגי לונדין על הפרשה.