על ארבעת המינים אחדות ושמחה/חג הסוכות

י״ג בתשרי ה׳תשפ״א (אוקטובר 1, 2020)

אחד החגים הכי שמחים בשנה זה חג הסוכות. חג של אחדות. לא סתם קוראים לחג הסוכות זמן שמחתנו. אחרי תקופה ״רצינית״ שהתחילה בראש חודש אלול, דרך ראש השנה ויום כיפור, מגיע חג שכולו שמחה (והשמחה ממשיכה להתגבר בשמחת תורה, יום אחרי סוכות).

2 המצוות העיקריות של חג הסוכות הן: ישיבה בסוכה וארבעת המינים (לולב, אתרוג הדס וערבה).

2 המצוות האלה מסמלות את מוטיב האחדות הנדרש.

אומר הרבי מליובביץ:

ישנם שני סוגים של אחדות בין שני דברים: א. תבלינים במרק. ב. חלקים בפאזל.

במרק, אתה לוקח דברים שונים, מוחק אותם מצורתם וייחודם ומחבר אותם יחד.

בפאזל, החלקים נותרים שלמים ושונים אלא שבאמצעות השילוב ניתן לבנות פסיפס של תמונה הדורה.

ארבעת המינים נאגדים יחד, אך נותרים בולטים בשונותם גם לאחר האגידה.

איך זה רלוונטי לנו היום כיוגיסטים?

סוכות זה חג של קרקוע, השתרשות. כמו שאנחנו לומדים להשתרש בשיעורי יוגה כך בסוכות אנחנו למדים להשתרש בסוכה. בפשטות, לשבת בסוכה ולשמוח. כשיושבים בסוכה מתבוננים ברגע/בהווה ומורידים קצב.

במדרש מדמים כל אחד מארבעת המינים לאברים בגופנו.

האתרוג – ללב. הלולב – לעמוד השדרה. הערבה – לשפתיים. ההדס – לעיניים.

בארבעת המינים יש: לולב אחד. אתרוג אחד. שני ענפי ערבה (שפתיים) ושלושה ענפי הדס (אבל לנו יש רק שתי עיניים). האר"י הקדוש מסביר שהענף השלישי של ההדס מסמל את העין השלישית. לרוב, אנשים חושבים שמושג העין השלישית הגיע ומיוחס רק לחכמת המזרח או ליוגה (הצ׳אקרה השישית – האג׳ני צ׳אקרה), אבל העין השלישית לפי הקבלה רואה את החיים באופן יותר רוחני ופרופורציונלי, ולכל אחד מאתנו יש עין שלישית משלו.

לסיכום, בעיקר מה שחסר לנו בתקופה הזו זה לחבר את כל החלקים של הפאזל, לאחד ולאגד את חלקי עם ישראל ובעזרת השם בזכות אחדות, אהבה, ושמחה נתגבר על המצב המשתנה בארץ ובעולם.

שבת שלום ומבורך.

חג שמח!

עדי

נ.ב. השראה מהדברים של הרב יהודה בוטמן על חג הסוכות, רב קהילת חב״ד ברמת השרון.