חג האהבה/פרשת עקב/חומש דברים

י״ח באב ה׳תש״פ (אוגוסט 8, 2020)

על העולה הוותיק מול העולה החדש, על החובה לעזור לחלש בחברה דווקא כשהכוח בידנו – חוזרת התורה עשרות פעמים. למה מזהירה על כך התורה יותר מאשר על השבת, איסור העבודה זרה וכדומה?
36 פעם! חוזרת התורה על מצווה אחת. מצווה ״קלה״ של אהבת הגר. באיסור לצערו ולהונותו – לא חוסכת התורה במילים. גם בפרשתנו: ״ואוהב גר לתת לו לחם ושמלה. ואהבתם את הגר כי גרים הייתם בארץ מצרים״. חזרה מרובה ומוגזמת זו, מאירה פינה חבויה בנפש האדם. את יחסו של החזק, המבוסס בחברה, כלפי החלש וחסר המגן. זו כנראה נטייה יסודית בלב האדם. קשה לו לרסן את יצר ההתנשאות ואת הרצון ולהפגין כוח כלפי החלש, הנתון כך או כך, למרותו. משום כך מפליגה התורה באזהרותיה.

איך זה רלוונטי לנו היום כיוגיסטים?

בגיל 11 עליתי ארצה מניו יורק. מצד אחד הרגשתי שחזרתי הביתה ומצד שני הרגשתי גר. הוריי שכרו בית ברחוב סמדר בהרצליה. רחוב קטן, משפחתי ונפלא. ממש איך שהתמקמנו בבית חברים מהכיתה באו אליי הביתה והציעו לי שאצטרף אליהם לשחק. הקליטה בארץ הייתה נעימה. הרגשתי שדואגים לי. החווייה הזאת חרוטה לי היטב בזיכרון.

חגגנו השבוע את ט״ו באב. חג האהבה. ביום ט״ו באב כוח השמחה, אהבת הזולת והאחדות מאפשרים לנו להתמלא ולהיטען בקלות בכוח רוחני רב. הכוח הזה שמושג ביום הכיפורים על ידי צום ותפילות מושג בט״ו באב על-ידי אהבה ואחדות. כל מערכת יחסים אישית או עסקית עשויה להתחזק ולהבריא ב״חלון הזמן״ הזה שנפתח ובכלל בכל ימות השנה.

העקרון הראשון ביוגה הוא אי פגיעה – אהימסה. אי פגיעה במחשבה דיבור ומעשה. אבל אהימסה זה גם אהבה, חסד וחמלה כלפי האחר.
מה זה יוגה אם לא אהבה? מה זאת תורה אם לא אהבה?

שבת שלום ומבורך,
עדי

נ.ב. השראה לכתיבה מהספר פרשה ולקחה של משה גרילק.

כל הזכויות שמורות לעדי יוגה