להיות בשמחה/פרשת וזאת הברכה/חומש דברים

כ׳ בתשרי ה׳תש״פ (אוקטובר 19, 2019)

להיות בשמחה. קל לאמר, לא קל ליישם. פרשת וזאת הברכה, הפרשה האחרונה בתורה תמיד נקראת בשמחת תורה. השנה נקרא את הפרשה ביום שני. מוטיב השמחה מופיע מספר פעמים בתורה. בשלושת הרגלים הוא מופיע בחג השבועות פעם אחת (קיבלנו את התורה, אבל עוד לא הורדנו את דברי התורה למעשים) ובחג הסוכות שלוש פעמים (אנחנו כבר מקיימים את רצון הבורא ולכן אפשר לשמוח באמת). חג שמחת תורה, מעצם השם שלו הוא חג שמח. בשמחת תורה שמתקיים יום אחרי סוכות אנחנו מסיימים לקרוא את התורה ומתחילים לקרוא אותה מחדש.

איך זה רלוונטי לנו היום כיוגיסטים?

הסוף קשור להתחלה חדשה. כולנו רוצים להתחיל מחדש בתחומים מסוימים בחיים שלנו.
אימון יוגה קבוע ובהתמדה עוזר לנו לעבור את המכשולים בחיים בשמחה וביתר בהירות. בדרך כלל האימון של אתמול לא יהיה מבחינה איכותית כמו האימון של היום ומחר. כולם מכירים את הפתגם המפורסם ״איזשהו עשיר השמח בחלקו״. בפילוסופיה היוגית יש מושג שנקרא סנטושה (שביעות רצון).
סנטושה באה לידי ביטוי על ידי משמעת עצמית. להגיע לשמחה באמת דורש מאיתנו עבודה פנימית רצינית, מיומנות ותרגול. לאנשים שמחים אין חיים קלים יותר, הם פשוט יותר אסירי תודה במה שיש להם ומודעים יותר לסנטושה שלהם.
הכוונה בתרגול שלנו מאד חשובה. לי מאד חשוב לפרוש את המזרן ופשוט ליהנות מהתהליך. דברים עולים כמובן תוך כדי התרגול. לפעמים דברים מדהימים, ולפעמים דברים לא כל כך נעימים. הרצון ביוגה המודרנית להתגמש, להתחטב, לעמוד על הראש וכו׳ לפעמים מחטיא את המטרה בתרגול – להיות/לחיות בהווה, כאן ועכשיו. כמו שאנחנו יודעים, התרגול שלנו על המזרן הוא מראה לחיים עצמם. חבל לפספס את החיים.

מאחל לכולנו שנדע לקבל את הטוב ואת הפחות טוב ולדעת שהכל טובה. או כמו שרבי נחמן אומר: תן חיוך הכל לטובה 🙂.

שבת שלום וחג שמח במיוחד!