על עמידת ראש ומימוש פוטנציאל/פרשת בלק/חומש במדבר

י״ב בתמוז ה׳תש״פ (יולי 4, 2020)

למה קוראים לפרשה על שם בלק? בלק הרי היה רשע ושונא ישראל. למה התורה מנציחה אותו? בתורת החסידות מוזכר שיש שני אופנים בעבודת הבורא. א. עשיית הטוב. ב. הפיכת הרע לטוב. כשאדם לומד תורה ומקיים מצוות (מצוות בין אדם לחברו ומצוות בין אדם למקום) הוא עוסק בטוב. וכשאדם עומד בניסיונות ונלחם ברע, הוא מצליח להפוך את הרע לטוב.
מבלק יצאה רות המואביה שממנה יצא דוד המלך וממנו יצא משיח בן דוד. כשהתורה קוראת לפרשה על שם בלק, היא לא מתכוונת לבלק הרשע שונא ישראל אלא לפוטנציאל הגדול שיש בבלק. זה מסר מאד חזק שהתורה נותנת לנו.

איך זה רלוונטי לנו היום כיוגיסטים?

לפעמים בתרגול שלנו ובכלל בחיים אנחנו נמצאים בירידה. לפעמים ההרגשה שלנו היא שאנחנו נמצאים כל כך נמוך ואין לנו סיכוי. התורה והיוגה מזכירות לנו שהפוטנציאל שלנו אדיר ושיש לנו את הכח לגלות את הפוטנציאל הזה. כשמדובר בחבר שנמצא בירידה, יש לנו את הכח להרים אותו גבוה מעלה על ידי מילה טובה או בכל דרך אחרת.
בעבודה בסטודיו אנחנו רואים לא פעם תלמיד/ה שמנסה לעלות לעמידת ראש ולא מצליח. עצם זה שאנחנו מעודדים את אותו התלמיד שהוא יכול לעשות את זה ושאנחנו כאן כדי לעזור לו, נותן לו תקווה והתקווה עושה שינוי גדול. לעתים הקושי לעלות לעמידת ראש זה בגלל הפחד ליפול. ברגע שאותו תלמיד מתגבר על הפחד הזה על המזרן, גם משהו נפתח בחיים שלו מחוץ למזרן. ואולי אפילו יהיה יום אחד מורה ליוגה מעולה 🙂
החודשים האחרונים מצאו את חלקנו במצב ירוד. המצב הזה עשוי להיות זמני בלבד!
מאחל שנצליח לראות את הטוב בכל אחד וגם אצל עצמנו.

שבת שלום ומבורך,
עדי

נ.ב. השראה לכתיבה מהדברים של הרב נחמיה וילהלם על הפרשה.