להחזיק מעמד/פרשת תצווה/חומש שמות

י״א באדר ה׳תש״פ (מרץ 7, 2020)

פרשתנו מתחילה במילים: ״ואתה תצווה את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית כתית למאור להעלת נר תמיד״. במאמרי חסידות מוסבר שהמילים ״כתית למאור״ מלמדות אותנו שדווקא כשאדם נמצא במצב של כתית, של שבירה, הוא יכול להגיע למאור, למקום הרוחני הגבוה ביותר, וכמו הזית – דווקא שכותשים אותו, יוצא השמן הזך שלו.

איך זה רלוונטי לנו היום כיוגיסטים?

כמעט שנה שאני כותב את הטור הזה והשבוע פשוט לא הצלחתי להעלות דבר על הכתב. אחרי שאני כותב את הטור, אני שולח אותו למיכל והיא דואגת לפרסם אותו. השבוע כתבתי ושלחתי לה את הטור והיא שלחה לי בחזרה את הטור ואמרה שזה לא מובן ולא טוב. ככה שלוש פעמים. ידעתי שהיא צודקת ובכל זאת הרגשתי שאני נכתש, ששוברים אותי.
יום שישי מגיע ואין לי מה לשלוח.
חשבתי שאולי אני לא לוקח ברצינות את כתיבת הטור. ואז נזכרתי במושג היוגי שנקרא סאוצ׳ה. סאוצ׳ה זה נקיון. חיצוני ופנימי. התבוננתי ביחס שלי לתפילה או תרגול יוגה. הרצון שהגוף שלי יהיה נקי והבגדים נקיים. הציפייה שלי שבסטודיו התלמידים יגיעו נקיים ויורידו את הנעליים לפני שהם נכנסים לסטודיו. אז פשוט נכנסתי למקלחת, התלבשתי עם בגדים יפים ונקיים וישבתי מול המחשב. כל זה עדיין חיצוני. ברמה הפנימית ניסיתי להתרכז ולהשקיט את תנודות המחשבה כדי שאוכל להרגיש שאני צינור נקי שמעביר אור/שפע הלאה.
״הטריקים״ האלה עזרו לי להשלים את משימת הכתיבה.
מתרגלי יוגה שפורשים מזרן כל בוקר מכירים את הרגשת ה – לא בא לי לתרגל, אני עייף, הגוף מרגיש חלש וכו׳. עצם המלחמה בעמלק (ביצר הרע) שמנסה לשכנע אותי לוותר בבוקר על התרגול, מעלה אותי למדרגה הבאה הטובה יותר.

שבת שלום ופורים שמח:)
עדי

נ.ב. השראה לכתיבה מהדברים על הפרשה מאת הרב נחמיה וילהלם.